פסק-דין בתיק ע"פ 30365/06

השופטים י' צבן ו-י' נועם:

1.         ערעור על גזר הדין של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט שטראוס) מיום 8.5.06, בו נגזרו על המשיב קנס של 3,000 ש"ח, 60 ימי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים וכן 200 שעות שירות לתועלת הציבור, וזאת בגין הרשעתו בשתי עבירות על סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בכך שהסיע ביום 13.11.03 (בכביש ירושלים - תל אביב) שני שוהים בלתי חוקיים, וביום 19.4.04 (בעיבורה של בית שמש) עשרה שוהים שלא כדין.

2.         לטענת המערערת, מדיניות הענישה העקבית העולה מהפסיקה, הינה הטלת מאסר בפועל בגין הסעות של שוהים בלתי חוקיים בישראל, וזאת נוכח פוטנציאל החומרה והסכנה לשלום הציבור, ובעיקר יש להחמיר עם מי שעובר עבירות אלו על רקע כספי או עסקי, ומי שנכשל בביצוען פעם אחר פעם.

המערערת מסתמכת, בין השאר, על פסקי דין של בית המשפט העליון ברע"פ 5198/01 חטיב נ' מ"י; רע"פ 6504/04 כפאח נ' מ"י; רע"פ 9439/04 אבו-סאלם ואח' נ' מ"י; ורע"פ 6217/05 חג'אג' ואח' נ' מ"י.

3.         ב"כ המשיב ביקש לדחות הערעור, הפנה לתסקירים החיוביים של שירות המבחן, לרקע הנורמטיבי של המשיב, שחדל לעסוק בהסעות, ולכך כי העבירות נעברו בשל קשיי פרנסה. עוד טען, כי המערערת לא ביקשה לעכב את ביצועו של גזר הדין, וכי המשיב היה נכון לבצע את השירות לתועלת הציבור, וזה לא בוצע מטעמים שאינם תלויים במשיב, ואלמלא כך, היה כבר מסיים לרצות העונש, ודרכה של המערערת בערעור זה הייתה, מן הסתם, נחסמת. עוד טען, כי המשיב הסיע הנוסעים על-פי הנחייה שקיבל מקבלן, אשר הסביר לו שיש להם אישורי שהייה בישראל.

4.         מדיניות הענישה בעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים הינה, ככלל, הטלת מאסר בפועל, כפי שנקבע בשורה של פסקי דין של בית משפט עליון. עם זאת, בפסקי הדין אבו-סאלם וחג'אג', שהוזכרו לעיל, הודגש כי על-פי עקרון הענישה האינדיבידואלית יש לבחון כל מקרה לגופו, וכתוצאה מכך מסתמנת אפשרות של מיתון מסוים בגישה העונשית הבסיסית. לגישה זו יש בפסק הדין בעניין חג'אג' הנ"ל משקל מיוחד, שכן הוא האחרון משורת פסקי הדין של בית המשפט העליון וניתן בהרכב תלתא. לאחר דיון בנושא הנורמטיבי התייחס בית המשפט העליון לשורה של מקרים אינדיבידואליים, אחד מהם, בעניינו של מהדי רג'בי (רע"פ 6550/05), דומה למקרה שלפנינו. מר רג'בי נתפס כשהוא מסיע שוהה בלתי חוקי, ובחלוף חודש נתפס כשהוא מסיע 17 שוהים בלתי חוקיים ונידון ל-8,000 ש"ח קנס, שבעה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערכאות הערעור לא התערבו בעונש.

לאור האמור וכפי שנקבע באופן עקבי בפסיקה, העבירות שעבר המשיב מחייבות הטלת מאסר בפועל, ובפרט נוכח הישנותן, ריבוי הנוסעים וביצוען על רקע כספי. המשיב חטא פעם אחת, דבר שהיה אמור להוות תמרור אזהרה, אולם בחלוף מספר חודשים חזר על כך ביתר שאת והסיע קבוצה של עשרה שוהים בלתי חוקיים. המשיב לא למד את לקחו, לא נרתע ושב לסורו. על-כן, סבורים אנו, כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהשית על המשיב רכיב עונשי של מאסר בפועל לריצוי של ממש. עם זאת, נוכח נסיבות מקלות עליהן הצביע הסנגור, הרקע האישי החיובי של המשיב, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות והגישה כי ערכאת הערעור אינה ממצה הדין עד תום, דעתנו הנה כי יש להשית על המשיב 75 ימי מאסר בפועל, חלף השירות לתועלת הציבור, בצד יתר חלקי גזר הדין שיוותרו בעינם.

_______________                                                              _________________

       י' צבן, שופט                                                                            י' נועם, שופט

סגן הנשיא ע' חבש:

הריני סבור, שדין הערעור להידחות.

בית משפט קמא ערך איזון בין מכלול השיקולים אשר הובאו בפניו: מחד, הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות והעובדה שהמשיב שב וביצען. מאידך, עמד בית  המשפט על נסיבותיו האישיות של המשיב, והן: גילו הצעיר, עברו הפלילי הנקי, היותו אדם נורמטיבי, אשר כל מענייניו נתונים לפרנסת משפחתו הגדולה, וכן העובדה שביצע העבירה על רקע קשיי פרנסה. עוד עמד בית המשפט על העובדה שהמשיב חדל מעבודתו כנהג הסעות, וכי כיום עובד המשיב כפועל בניין שכיר. עוד הבהיר בית משפט קמא, כי המשיב גילה מודעות והבנה לחומרת מעשיו.

האיזון האמור נערך, לדידי, בהתאם לעקרונות הלכת אבו סאלם (רע"פ 3674/04) - שם עמד בית המשפט העליון על הצורך להתחשב במכלול נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

במקרה זה, בית משפט קמא הפעיל שיקול דעתו וקבע את עונשו בהתאם ולא ראיתי לנכון להתערב בכך. יש לציין, כי העונש אשר הושת על המשיב, ככלל בין היתר, קנס משמעותי בסך 3,000 ש"ח. בהתחשב בזאת, במכלול נסיבותיו האישיות של המשיב, וכן בהמלצת שירות המבחן - אותה בחר בית משפט קמא לאמץ, נראה כי מדובר בעונש, אשר אינו מחייב בהתערבותה של ערכאת הערעור, אף אם הוא נוטה לקולא, הגם שאינו כולל רכיב של מאסר בפועל, כשם שמבקשת המערערת.

אשר על-כן, וכפי שציינתי בתחילה, דין הערעור להידחות.

    ע' חבש, סגן נשיא

הוחלט ברוב דעות, כאמור בפסק דינם של השופטים י' צבן ו-י' נועם. המשיב יתייצב לריצוי המאסר בפועל ביום 7.1.07 בבית המעצר של משטרת מחוז ירושלים.

המזכירות תמציא עותקים מפסק הדין לב"כ הצדדים ולשירות המבחן.

ניתן היום, ה' בכסלו התשס"ז (26 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים, בהסכמתם.